ניעז בינוי בע"מ ואח' נ' פרירון להשקעות ופיתוח בע"מ ואח'

פסק דין

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית

1.התובעת מס' 1 (להלן:"התובעת") הינה חברה העוסקת באיטום מבנים והתובעים 2 ו – 3 (להלן:"התובעים") הינם מנהליה. ביום 21.02.07 הוגשה על ידם תובענה כספית ע"ס 100,108 ₪ בגין יתרת תשלום שלטענתם הנתבעות חבות להם עבור עבודות איטום שבוצעו על ידם.

2.התובעים ציינו בכתב התביעה, כי נוכח חובותיה של התובעת כלפיהם, המחתה להם התובעת את זכויותיה הכספיות כלפי הנתבעות בהתאם להמחאת זכות מיום 24.01.07.

3.על פי הנטען, הנתבעות שהינן חברות קשורות המנוהלות במשותף ועוסקות בתחום היזמות וקבלנות הבניין, התקשרו עמם לשם ביצוע עבודות איטום בפרוייקט הבנייה "מגדלי רויאל מרינה" באשקלון בעוד פרטי ההתקשרות סוכמו באמצעות מר יגאל וונדר (להלן:"מר וונדר") מטעם הנתבעות.

לטענת התובעים, העבודה בוצעה על ידם החל מנובמבר 2004 וכלה ביוני 2006 לשביעות רצונן של הנתבעות תוך שהוסכם בין הצדדים כי מדי חודש ינפיקו התובעים חשבון בגין העבודה שבוצעה וחושבה בהתאם למסמכי שטחי הבניין, חשבון שהועבר לנתבעות לשם בדיקתן, כשבהמשך לכך הופק כתב כמויות אשר לפיו יש לשלם את החשבון בקיזוז שיעור של 0.7% בגין ביטוח ו – 5% הנותר כעכבון בידי הנתבעות עד לסיום עבודת התובעים בפרוייקט.

הצדדים פעלו בהתאם למוסכם עד לחודש אפריל 2006, כאשר בחודש האמור שולם אך שיעור של 90% מהחשבון. לטענתם, עו"ד יוסי דיין (להלן: "עו"ד דיין") אשר החליף בשלב מסויים את מר וונדר הבטיח להם, כי היתרה ששיעורה 10% תשולם בתוך שבוע תוך שביקש כי ימשיכו בעבודתם.

חרף המובטח, הנתבעות לא שילמו את היתרה בגין חודש אפריל 2006, את החשבונות בגין חודשים מאי ויוני 2006 ואת הסך המצטבר שקוזז בגין העכבון בשיעור של 5%. עוד מציינים התובעים כי כל פניותיהם לא הועילו על אף שנבדקו החשבונות ואושרו ע"י מהנדס בניין מומחה מטעם הנתבעות וכי בעקבות החובות שצברו הם כלפי ספקים הגיעו להסכם עם אחד מהם בדבר המחאת הזכויות הכספיות מהנתבעות בסך של 55,000 ₪ לשם סילוק החוב.

4.הנתבעות 1 ו – 2 (להלן: "הנתבעות") טענו במסגרת כתב הגנתן כי דין התובענה להידחות על הסף נוכח היעדר יריבות בינן לבין התובעים. לטענתן, התובעת שימשה למעשה כקבלן משנה של חברת מבני דירות בע"מ (להלן:"מבני דירות"). עוד ציינו הנתבעות, כי אמנם שולמו לעיתים החשבונות באופן ישיר ע"י נתבעת 2, אולם זאת ע"פ בקשת מבני דירות שעימה היה לתובעת קשר חוזי. כראיה לכך הפנו הן למכתב ההתראה הראשון שנשלח ע"י התובעת והופנה למבני דירות.

מכל מקום, התובעת לא סיימה כלל את עבודתה בהתאם להתחייבותה כלפי מבני דירות, נתגלו ליקויים בעבודותיה ולמיטב ידיעתן של הנתבעות לא נערך בין התובעת לבין מבני דירות חשבון סופי בגין העבודות שבוצעו.

באשר לסכום העכבון ציינו הנתבעות, כי אין לשלמו וזאת עד לתום תקופת האחריות.

5.בהתאם להסכמת הצדדים מיום 04.02.08 צורפה חברת מבני דירות כנתבעת מס' 3 והוגש בהקשר זה כתב תביעה מתוקן, אלא שבפועל לא עלה בידי התובעת לאתרה וההליך נמשך נגד הנתבעות.

בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 14.07.08 הופנו הצדדים להליך גישור, הליך שבסופו של יום לא התקיים.

6.הצדדים הגישו עדויותיהם בתצהירים כאשר מצד התובעים הוגשו תצהירי תובע מס' 3 – מר משה ניניו (להלן:"מר ניניו"), מר וונדר ומר שלומי עזריה ומצד הנתבעות הוגש תצהירו של עו"ד דיין.

ביום 20.12.10 החלה שמיעת הראיות בתיק, ולאחר דיון נוסף הוגשו סיכומים בכתב.

דיון

ההתקשרות בין הצדדים

7.הנתבעות טוענות כאמור כי יריבותה החוזית של התובעת הינה אל מול מבני דירות בלבד.

בתצהירו של עו"ד דיין מבואר כי הנתבעות פעלו יחדיו בפרוייקט, האחת כחברה יזמית והשניה כחברת קבלנית לביצוע תוך שציינו כי חברת מבני דירות שימשה כקבלן משנה שלהן במסגרת הפרוייקט נשוא תובענה זו בעוד בינן לבין התובעת לא נערך כל הסכם.

8.אין חולק, כי אין בנמצא הסכם בכתב המסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים (ראה הודאתו של מר ניניו - עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 1).